נשים בעמדות מפתח

לפני 21 שנים כשהייתי תלמידת תיכון במגמת סוציולוגיה, חלק מהציון הקובע לבגרות היה להכין עבודת גמר.

סבבה אמרתי לעצמי.טוב לא ממש, לא היה לי שום רעיון לשום עבודה בשום אופן.

אחרי שהחזרתי לעצמי נשימות סדורות, הבנתי שאין לי ברירה ויאללה לעבודה.

התחלתי לבדוק ולחקור וראיתי שיש מספר מאוד מצומצם של נשים בעמדות מפתח.

אם זה בפוליטיקה, משרות בכירות, מפקדות בצבא ועוד.

התעצבנתי אבל לא היה לי מה לעשות עם זה והחלטתי לכתוב עבודת גמר בנושא קצת ארוך: " מצבן של נשים ישראליות במערכת הפוליטית הכלל ארצית בישראל בשנות ה 90 " .

יצאתי לדרך עם מחברת,עפרון, קלמר, טושים זוהרים, מחק, עט פיילוט,עט עיפרון ועט לכתוב.

קראתי מאמרים, הלכתי לספריה, גלשתי באינטרנט האיטי של פעם שעוד היה כונן לדיסק ,אבל הרגשתי שזה לא מספיק.

ואז שמעתי על מקום שנקרא שדולת הנשים בירושלים. החלטתי לנסוע לשם ולהקשיב מקרוב על מצבן של הנשים דאז..

ארזתי תיק עם מלא אוכל (בעיקר חטיפים) ויצאתי מכיוון הקריות לעיר הבירה.

נפגשתי עם מנהלת המקום והוקסמתי.

שם הבנתי שהנושא הזה מרתק ומעניין ככל שמעמיקים בו והוא נהייה ממש קרוב לליבי. שמחתי שבחרתי בו, לכתוב את עבודת הגמר.

ישבתי, למדתי, כתבתי ,מחקתי ,שיניתי, הוספתי, החכמתי , הכנתי טבלאות ושאלונים, ביצעתי עבודת מחקר של ממש.

כתבתי 35 דפים של נתונים, פילוחים, עבודת שדה, רגשות של נשים.

זהו סיכום העבודה שלי ,מילה במילה כך כתבתי כתלמידת תיכון בכיתה י"ב לא נגעתי.

"מספר לא מבוטל של צעדים נדרשים בכדי לנסות ולצמצם את ההפליה בין המינים, ראוי להתחיל דווקא במגזר הציבורי. החברה בישראל הופכת להיות חברה אזרחית. חברה בה קמים ארגונים, והתאגדויות המושתתים על ערכי הדמוקרטיה, על אתיקה ליברלית וזכויות הפרט.

המרחב הציבורי מחויב לארגונים אלו ובעל תפקיד מכריע בשיקוף האינטרסים של הארגונים.

לכן יצירת המסרים השיוויוניים כל כך חשובה.

בין היתר יש לשאוף ולהבטיח ייצוג של נשים בשיעור של 50% לפחות בכל מוסדות השלטון וארגונים כאלה ואחרים.

כמו כן יש להגביר את השתתפותן של הנשים בגיבוש ההחלטות המשפיעים על החיים בישראל, ולאכוף את זכותן לבחור ולהיבחר למוסדות ציבוריים וממלכתיים.

לצורך הגשמת מטרה זו יש לפתח תוכניות אסטרטגיות שיעודדו ויקדמו נשים מכל המגזרים.

יש לעודד ולהקצות משאבים לתכניות הכשרה ולימודים של נשים, כך שיפנו לעסוק גם בתפקידים לא מסורתיים. להסיר מחסומים ולהכשיר את הקרקע לקראת שילובן של נשים בתפקידי מפתח שונים בחברה הישראלית, כולל עמדות ניהול ודירקטריונים של חברות.

שילובן של נשים בתפקידים ציבוריים, לא יישקף רק את אכיפתו של החוק, אלא ייצור תרבות חדשה שתחצה את הסקטור הציבורי ותעבור גם אל הפרטי. החוק יהפוך לנורמה שתיצור חברה צודקת ושיוויונית יותר. החברה תהפוך תהליך של בניה מחודשת גם על סמך דפוסים נשיים, חברה בעלת שיווי משקל בה יינתן ביטוי גם לקבוצות חלשות.

זה מה שאני מציעה לעשות בקשר לייצוג הנמוך של הנשים בתפקידים ציבוריים שונים. ובנוגע ללב הנשים הרוצות להתקדם ולהצליח בקריירה שלהן , שהן לא תפחדנה להתקדם הלאה ,גם להן מותר יש להן את הזכות לעלות ולהצליח בכל אשר הן רוצות וחפצות.

אני מקווה שתרמתי ולו מעט יותר מוטיבציה והתעוררות למספר נשים שעד כה פחדו ולא הרגישו בנוח עם התחושה שלהן, ומעכשיו "יעזו" לצאת לשוק העבודה ואף אחד לא יחסום בעדן זאת"

זה מה שהיה לפני 21 שנה.

מאז השתנו דברים ,היום יש יותר מודעות ודגש על נשים בעמדות מפתח ויש שיפור אבל לא מספיק.

אני למשל לא חלמתי או חשבתי להיות עצמאית, תמיד הייתה בראשי המחשבה שזה "לא בשבילי"

אבל הנה היום אני שמחה ומאושרת להיות חלק מהשינוי התפיסתי ולהצטרף למעגל הנשים העצמאיות. אז נכון אני לא מוגדרת כאשת קריירה שעובדת סביב השעון (כי זה מה שבחרתי), אבל "היי" אני עושה מה שאני אוהבת - מתרגמת מחשבות וחלומות למילים, פותחת וסוללת ערוצי הגשמה ומימוש עצמי לאחרים ולי.

אני מקבלת את פני ילדי החוזרים מהמסגרות .

לא וויתרתי על היותי אמא, גם לא וויתרתי על העצמאות שלי ועל יכולת ההתנהלות העסקית שלי בעשייה שלי.

יש רוחות של שינוי, לפעמים רוחות חמסיניות, לפעמים רוח פרצים,לפעמים האוויר פשוט לא זז. אבל יש שיח בנושא וזו כבר התקדמות.

אני כל כך שמחה שהכנתי את עבודת הגמר הזו לפני 21 שנה… כנראה שסתם לא קורים דברים.

אז מה דעתכם

גם אצלכם יש שינוי אפילו הקטן ביותר? ספרו אני ממש אשמח לשמוע.